מה ההבדל בין CBT ל-DBT ואיזו גישה יכולה להתאים לכם?
כשאנשים מחפשים טיפול רגשי, הם נתקלים לא פעם במונחים כמו CBT או DBT. למרות שהשמות דומים ולמרות שקיים קשר בין שתי השיטות, מדובר בגישות טיפוליות בעלות דגשים, מטרות וכלים שונים.
שתיהן מבוססות מחקר ונועדו לסייע ביצירת שינוי רגשי והתנהגותי, אך כל אחת מהן מתמקדת בהיבטים אחרים של ההתמודדות. בעוד ש-CBT עוסק במידה רבה בקשר שבין מחשבות, רגשות והתנהגויות, DBT מעניק מקום מרכזי לקבלת החוויה הרגשית, לוויסות רגשות עוצמתיים ולרכישת מיומנויות להתמודדות עם מצבי מצוקה.
מהו טיפול CBT?
CBT הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. הגישה מבוססת על ההבנה שמחשבות, רגשות והתנהגויות משפיעים זה על זה ויוצרים לעיתים מעגלים שמחזקים את המצוקה.
לדוגמה, אדם החושש להיכשל עשוי לחשוב: "אני לא אצליח להתמודד". המחשבה עלולה לעורר חרדה ולהוביל אותו להימנע מהתנסות. ההימנעות מעניקה הקלה זמנית, אך גם מחזקת את האמונה שהוא אינו מסוגל להתמודד. כך נוצר מעגל שבו המחשבה, הרגש וההתנהגות מזינים זה את זה.
בטיפול CBT לומדים לזהות את הדפוסים הללו, לבדוק עד כמה המחשבות תואמות את המציאות ולפתח תגובות מאוזנות ומועילות יותר. לצד העבודה על דפוסי החשיבה, הטיפול כולל בדרך כלל גם התנסות התנהגותית, רכישת כלים ותרגול הדרגתי של דרכי פעולה חדשות.
כיצד נראה טיפול CBT?
טיפול CBT הוא לרוב טיפול מובנה וממוקד במטרות שהוגדרו יחד עם המטפל או המטפלת. בתחילת התהליך מנסים להבין מהו הקושי, באילו מצבים הוא מופיע ומהם הגורמים שממשיכים להחזיק אותו.
במהלך הטיפול עשויים לעבוד על:
- זיהוי מחשבות אוטומטיות ודפוסי חשיבה מעכבים.
- בחינת הקשר בין מחשבות, רגשות ותגובות התנהגותיות.
- פיתוח פרשנויות מאוזנות וגמישות יותר.
- התמודדות הדרגתית עם מצבים שמעוררים פחד או הימנעות.
- שינוי הרגלים שמגבירים את המצוקה.
- תרגול כלים להרגעה, לפתרון בעיות ולהתמודדות עם לחץ.
- חיזוק תחושת המסוגלות והיכולת לפעול גם בנוכחות רגשות לא נעימים.
לעיתים ניתנים תרגילים לביצוע בין המפגשים, כדי לאפשר למטופל ליישם את הכלים בתוך החיים עצמם. התרגול אינו מבחן, אלא דרך לבדוק מה עובד, להבין מה עדיין קשה ולהפוך את השינוי לחלק מההתנהלות היומיומית.
למי עשוי להתאים טיפול CBT?
CBT עשוי להתאים להתמודדות עם מגוון קשיים, ובהם חרדה, דיכאון, פוביות, מחשבות טורדניות, דימוי עצמי נמוך, לחץ מתמשך, דחיינות ודפוסי הימנעות.
הגישה יכולה להתאים לאנשים המעוניינים להבין כיצד דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם משפיעים על המצוקה, להגדיר מטרות ברורות ולרכוש כלים שאפשר ליישם בחיי היום־יום.עם זאת, CBT אינו טיפול טכני בלבד. הקשר עם המטפל או המטפלת, תחושת הביטחון וההתאמה לצרכים האישיים הם חלק חשוב מהתהליך.
מהו טיפול DBT?
DBT הוא טיפול דיאלקטי-התנהגותי שהתפתח מתוך עקרונות ה־CBT. המילה "דיאלקטי" מתייחסת ליכולת להחזיק יחד שני דברים שנראים מנוגדים: קבלה ושינוי.
מצד אחד, האדם לומד לקבל את רגשותיו ואת מצבו כפי שהם ברגע הנוכחי, ללא שיפוט עצמי מוגזם.
מצד שני, הוא לומד שהוא יכול לפעול לשינוי התנהגויות שפוגעות בו ולבנות חיים יציבים ומיטיבים יותר.
עיקרון מרכזי בגישה הוא שאפשר לומר: "אני עושה כמיטב יכולתי ברגע הזה", ובאותו הזמן גם להבין שיש דברים שעליי ללמוד או לשנות. הקבלה אינה ויתור על השינוי, והשינוי אינו מחייב דחייה של האדם את עצמו.
DBT מתאים במיוחד למצבים שבהם קיימים רגשות עוצמתיים, תגובות אימפולסיביות, קושי לשאת מצוקה, מערכות יחסים סוערות או התנהגויות שפוגעות באיכות החיים.
ארבע קבוצות המיומנויות של DBT
קשיבות - מיינדפולנס
מיומנויות הקשיבות מסייעות להפנות את תשומת הלב למה שמתרחש ברגע הנוכחי: למחשבות, לרגשות, לתחושות הגוף ולסביבה.
המטרה אינה להפסיק לחשוב או להעלים רגשות, אלא ללמוד להתבונן בחוויה מבלי להגיב אליה באופן אוטומטי. כך ניתן ליצור מרווח קטן בין מה שאנחנו מרגישים לבין הדרך שבה אנחנו פועלים.
ויסות רגשי
מיומנויות הוויסות הרגשי נועדו לעזור לזהות רגשות, להבין מה מעורר אותם ולהפחית את הפגיעוּת להצפה רגשית.
במקום להיאבק ברגש או לפעול מיד מתוך כעס, פחד, בושה או אשמה, לומדים כיצד לתת לרגש מקום, לבדוק מה הוא מבקש לומר ולבחור תגובה שתואמת את המטרות שלנו.
סבילות למצוקה
לא כל מצב קשה ניתן לפתור באופן מיידי. לעיתים יש צורך לעבור רגע של כאב, משבר או הצפה מבלי להחמיר את המצב באמצעות תגובה אימפולסיבית.מיומנויות סבילות למצוקה מסייעות להתמודד עם רגעים קשים בלי לפעול בדרך שעלולה לגרום לנזק נוסף. הן אינן מעלימות את הכאב, אלא מעניקות כלים לעבור אותו בבטחה רבה יותר עד שעוצמתו פוחתת או עד שניתן לפעול לשינוי המצב.
יעילות בין-אישית
תחום זה עוסק ביכולת לבטא צרכים, להציב גבולות, לבקש עזרה, להתמודד עם קונפליקטים ולשמור על מערכות יחסים מבלי לוותר על הכבוד העצמי.
אנשים רבים יודעים מה הם רוצים לומר, אך מתקשים לעשות זאת כאשר הם חוששים מדחייה, מעימות או מאובדן הקשר. מיומנויות של יעילות בין-אישית עוזרות ליצור תקשורת ברורה ומאוזנת יותר.
כיצד נראה טיפול DBT?
במסגרת DBT לומדים לזהות את הרצף שמוביל להתנהגות מסוימת: מה קרה לפני האירוע, אילו מחשבות ורגשות עלו, כיצד הגוף הגיב, מה היה הדחף ומה היו תוצאות ההתנהגות.
ההתבוננות ברצף הזה מאפשרת לזהות נקודות שבהן ניתן לפעול אחרת. במקום להסתפק באמירה "אני חייבת להפסיק", מנסים להבין אילו מיומנויות דרושות כדי לאפשר שינוי אמיתי.
טיפול DBT מלא עשוי לכלול טיפול פרטני, לימוד מיומנויות במסגרת קבוצתית, תמיכה ביישום הכלים ומעטפת מקצועית למטפלים. עם זאת, קיימים גם טיפולים פרטניים המשלבים עקרונות וכלים מתוך DBT, בלי לכלול בהכרח את כל מרכיבי התוכנית המלאה. לכן כדאי לשאול את המטפל או המטפלת מהי מסגרת הטיפול המוצעת.
ההבדל המרכזי בין CBT ל-DBT
CBT מתמקד בזיהוי ובשינוי של דפוסי חשיבה והתנהגות התורמים למצוקה. DBT מתמקד גם הוא בשינוי, אך מדגיש במיוחד את הצורך בקבלה, בוויסות רגשי וביכולת לשאת מצוקה מבלי לפעול מתוך דחף.
לדוגמה, אדם שחווה חרדה לפני מפגש חברתי עשוי במסגרת CBT לבדוק את המחשבה "כולם ישפטו אותי", לבחון את הראיות התומכות בה ולהתנסות בהדרגה במצבים חברתיים.
במסגרת DBT, הדגש עשוי להיות גם על זיהוי החרדה בזמן אמת, קבלתה ללא שיפוט, שימוש בכלים להרגעת ההצפה ובחירה כיצד לפעול מבלי להימנע או להגיב באימפולסיביות.
ההבדל אינו מוחלט. גם CBT מתייחס לרגשות ולדרכי התמודדות, וגם DBT כולל עבודה על מחשבות והתנהגויות. השוני המרכזי נמצא בדגשים, במבנה הטיפול ובסוג המיומנויות שמקבלות מקום מרכזי בכל גישה.
CBT או DBT במצבים של טראומה מינית
לאחר פגיעה מינית, ההתמודדות אינה מסתכמת בזיכרונות הקשים עצמם. לעיתים מופיעים הצפה רגשית, בושה, אשמה, קושי לסמוך על אחרים, פגיעה בדימוי העצמי, ניתוק רגשי, עוררות מוגברת או תחושה שהגוף אינו מקום בטוח.
חלק מהמתמודדות והמתמודדים עשויים לפתח התנהגויות שנועדו להפחית את הכאב בטווח הקצר, כמו הימנעות, פגיעה עצמית, הפרעות אכילה, שימוש בחומרים או הסתגרות. התנהגויות אלו אינן מעידות על חולשה, אלא עשויות להיות ניסיונות להתמודד עם מצוקה שקשה לשאת.
במצבים שבהם קיימת הצפה משמעותית, חשוב לעיתים לבנות תחילה תחושת ביטחון ויציבות ולרכוש כלים להתמודדות עם מצוקה. כאן עשויים כלי DBT להעניק בסיס חשוב: לזהות רגשות, לווסת את עוצמתם, לעבור רגעים קשים בלי להחמיר את המצב ולבקש עזרה בעת הצורך.
כאשר קיימת יציבות מספקת ובהתאם לצרכים, למוכנות ולקצב של המטופלת או המטופל, ניתן לשלב גם טיפול המכוון לעיבוד הטראומה עצמה. כלי DBT יכולים לתמוך בתהליך, אך אינם בהכרח תחליף לטיפול ממוקד טראומה.
הטיפול צריך להיעשות ברגישות, בהדרגה ובידי איש או אשת מקצוע בעלי הכשרה וניסיון מתאימים. אין מסלול אחד שנכון לכולם, ולא כל אדם צריך לעבור את אותם שלבים באותו סדר.
האם DBT מיועד רק לאנשים עם הפרעת אישיות גבולית?
DBT פותח במקור עבור אנשים המתמודדים עם קשיים מורכבים בוויסות רגשי ועם התנהגויות מסכנות חיים, והוא מזוהה במידה רבה עם הטיפול בהפרעת אישיות גבולית.
עם השנים נעשה שימוש בעקרונות ובמיומנויות מהגישה גם בהתמודדות עם קשיים נוספים, ובהם פגיעה עצמית, אימפולסיביות, הפרעות אכילה, התמכרויות, קשיים במערכות יחסים והצפה רגשית.
עם זאת, עצם השימוש בכלי DBT אינו מעיד על אבחנה מסוימת. אפשר להיעזר במיומנויות של קשיבות, ויסות רגשי, סבילות למצוקה ותקשורת בין־אישית גם ללא אבחנה של הפרעת אישיות גבולית.
האם אפשר לשלב בין CBT ל-DBT?
בהחלט. לא תמיד צריך לבחור בגישה אחת בלבד. מטפלים רבים עובדים בצורה אינטגרטיבית ומשלבים כלים משתי הגישות בהתאם לקושי, למטרות הטיפול ולמצבו של האדם.
לדוגמה, אפשר להשתמש בכלי DBT כדי להתמודד עם הצפה רגשית ולפתח יכולת לעצור לפני פעולה אימפולסיבית, ובהמשך להיעזר בכלי CBT כדי לבחון אמונות, להתמודד עם הימנעות ולשנות דפוסים שמגבילים את החיים.השילוב יכול להיות יעיל כאשר האדם זקוק גם לכלים להתמודדות עם רגשות חזקים וגם לעבודה ממוקדת על מחשבות והתנהגויות.
אז במה בוחרים - CBT או DBT?
אין גישה אחת שמתאימה לכולם, ואין שיטה אחת שהיא תמיד "טובה יותר". עבור חלק מהאנשים CBT יהיה הבחירה המתאימה, בעוד שאחרים יפיקו תועלת רבה יותר מ-DBT או משילוב בין הגישות.
בעת הבחירה כדאי להביא בחשבון כמה שאלות:
- מהו הקושי המרכזי שמוביל לפנייה לטיפול?
- האם קיימת בעיקר חרדה, הימנעות או חשיבה מעכבת?
- האם יש קושי משמעותי בוויסות רגשות או ביכולת לשאת מצוקה?
- האם קיימות תגובות אימפולסיביות או התנהגויות שפוגעות באיכות החיים?
- האם האדם מעוניין במסגרת מובנית הכוללת תרגול וכלים מעשיים?
- האם קיימת טראומה שמצריכה מטפל או מטפלת בעלי הכשרה מתאימה?
- איזו מסגרת טיפולית תאפשר תחושת ביטחון, אמון ושיתוף פעולה?
לא תמיד צריך לדעת מראש איזו גישה מתאימה. אפשר לפנות לפגישת היכרות, לתאר את הקושי ולשאול כיצד המטפל או המטפלת מציעים לעבוד עליו.
בסופו של דבר, השאלה אינה רק איזו שיטה נחשבת טובה יותר, אלא איזו גישה, מסגרת ומערכת יחסים טיפולית יאפשרו לאדם להרגיש בטוח, מובן ומצויד בכלים שיסייעו לו לחיות חיים מלאים ומאוזנים יותר.
מטפלים שהשתתפו בכתיבת המאמר
