בדידות, תסכול מהמאמץ להבין ולהיות מובנים, וקושי למצוא טיפול בשפה שלכם.
טיפול רגשי לכבדי שמיעה וחירשים
- מה זה
- ליווי רגשי שמותאם לדרך התקשורת של המטופל/ת: שפת סימנים, קריאת שפתיים, דיבור או כתיבה.
- למי
- מי שנולדו חירשים, מי שהשמיעה שלהם ירדה במהלך החיים, ילדים ובני נוער, והורים לילדים חירשים וכבדי שמיעה.
- במה עוסקים
- בדידות, תסכול ועייפות מהמאמץ לתקשר, אבל על השמיעה, זהות, חרדה ודיכאון.
- התאמות נפוצות
- מטפל/ת שיודע/ת שפת סימנים או מתורגמן/ית, חדר שקט ומואר, כתוביות או צ'אט באונליין, טיפול בתנועה, ביצירה ובמשחק.
- חירום נפשי
- ער"ן: צ'אט באתר שלהם או טלפון 1201, בכל שעה. מד"א מקבל הודעות טקסט במספר 052-7000101.
חלק 1
למה לקות שמיעה משפיעה גם על הנפש?
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), יותר מ-430 מיליון אנשים בעולם זקוקים לשיקום שמיעה, וכשלקות שמיעה לא מקבלת מענה היא עלולה להוביל לבידוד חברתי, לבדידות ולסטיגמה [1]. המאמץ היומיומי להבין ולהיות מובנים, בעבודה, בבית ובתור לרופא, מתיש, ורבים מוותרים בהדרגה על מפגשים חברתיים. סקירה שפורסמה בכתב העת The Lancet מצאה שבעיות נפשיות שכיחות יותר אצל חירשים, ושחירשים מדווחים על פחד, חוסר אמון ותסכול במפגש עם מערכת הבריאות [2]. כלומר, הקושי הוא לא רק במה שמכביד, אלא גם בדרך לקבל עזרה.
חלק 2
חירשות מלידה ואובדן שמיעה בבגרות: שתי חוויות שונות
אנשים שנולדו חירשים או התחרשו בילדות המוקדמת גדלים לא פעם בתוך קהילה ותרבות עם שפה משלה, שפת הסימנים. עבורם החירשות היא חלק מהזהות, ולא בעיה שצריך לתקן. מה שמביא אותם לטיפול הוא לרוב החיים בין העולם השומע לעולם החירש, חוויות של אי-הבנה בילדות, או אותם קשיים שמביאים כל אדם: זוגיות, עבודה, חרדה ואבל.
מי שהשמיעה שלו/ה ירדה בבגרות חווה לעיתים קרובות אובדן: של שיחות שהיו קלות, של תחושת שייכות, ולפעמים גם של עבודה. יש מי שמסתירים את הירידה בשמיעה, דוחים מכשיר שמיעה בגלל בושה, או מתרחקים לאט מחברים ומבני משפחה. בסקירה ב-Lancet, מי שהתחרשו אחרי שכבר רכשו שפה מדוברת דיווחו על מצוקה נפשית רבה יותר [2].
חלק 3
באילו קשיים עוסקים בטיפול?
- בדידות ובידוד: הימנעות ממפגשים, ותחושה של "לשבת בצד" בשיחה קבוצתית.
- עייפות ותסכול מהמאמץ להקשיב, לקרוא שפתיים ולנחש, ומהצורך לבקש שוב ושוב שיחזרו על הדברים.
- אבל על השמיעה אחרי ירידה בשמיעה, השתלת שתל שבלול או תחילת שימוש במכשיר שמיעה.
- זהות ושייכות: בין העולם השומע לקהילת החירשים, בעיקר בגיל ההתבגרות.
- חרדה ודיכאון, כולל חרדה ממצבים חברתיים ומשיחות טלפון.
- טנטון (צפצוף או רעש באוזניים) שמעורר מתח ופוגע בשינה.
- משפחה וזוגיות: התקשורת בבית, תלות בבני משפחה שמתווכים, והתחושה שלא באמת מבינים אותך.
חלק 4
איך טיפול רגשי מותאם לחירשים וכבדי שמיעה?
הבסיס הוא תקשורת שעובדת. יש מטפלים שיודעים שפת סימנים, ויש שעובדים עם מתורגמן/ית לשפת הסימנים. לפי הסקירה ב-Lancet, חירשים שיש להם גישה למתורגמנים מקבלים יותר ייעוץ נפשי, וחירשים שמתקשרים בשפת הסימנים מעדיפים אנשי מקצוע שיודעים אותה [2]. מי שקורא/ת שפתיים צריך/ה חדר שקט ומואר, פנים גלויות, קצב רגוע יותר ובדיקה חוזרת שהדברים הובנו. בטיפול אונליין עוזרים וידאו איכותי, כתוביות או צ'אט לצד השיחה. גם טיפולים שלא נשענים רק על מילים, כמו טיפול בתנועה, ביצירה ובמשחק, מאפשרים ביטוי רגשי עמוק בלי תלות בשמיעה.
חלק 5
ילדים ובני נוער חירשים וכבדי שמיעה
אצל ילדים, התקשורת בבית היא מהדברים החשובים ביותר לבריאות הנפשית. לפי הסקירה ב-Lancet, ילדים חירשים שלא מצליחים להתבטא ולהיות מובנים במשפחה נמצאים בסיכון גבוה פי ארבעה להפרעות נפשיות [2]. בטיפול בילדים משלבים לרוב משחק, תנועה, יצירה ושפה חזותית, לצד הדרכת הורים וקשר עם הצוות החינוכי. גם ההורים זקוקים למקום משלהם: האבחון יכול לעורר דאגה, אבל ושאלות על שפה, על שתל ועל בחירת מסגרת, וגם להם מגיע ליווי.
חלק 6
מתי כדאי לפנות לטיפול?
- כשאתם נמנעים יותר ויותר ממפגשים, משיחות או מיציאה מהבית.
- כשעצב, ריקנות או חוסר עניין נמשכים יותר משבועיים.
- כשהתסכול, הכעס או העייפות מהמאמץ לתקשר משפיעים על הבית או על העבודה.
- כשילד/ה מסתגר/ת, מתפרץ/ת או מתקשה בגן, בבית הספר או עם חברים.
- אחרי שינוי גדול: ירידה פתאומית בשמיעה, השתלת שתל שבלול או אבחון של ילד/ה.
אם עולות מחשבות על פגיעה עצמית, אל תחכו: ער"ן זמין בכל שעה בצ'אט באתר שלהם ובטלפון 1201, ואפשר לפנות אליו גם בוואטסאפ 052-8451201. במצב חירום רפואי, מד"א מקבל הודעות טקסט מחירשים וכבדי שמיעה במספר 052-7000101.
חלק 7
איך מוצאים מטפל/ת שמכיר/ה את עולם החירשים וכבדי השמיעה?
כדאי לבחור איש/אשת מקצוע עם ניסיון ממשי בתחום, ולשאול על כך כבר בשיחת ההיכרות: עם מי עבד/ה, באיזו גישה, ואיך נראה תהליך טיפוסי. בהמשך העמוד מופיעים מטפלות ומטפלים מלטפל בי שהתחום הזה מופיע בהתמחויות שלהם. כל המטפלים באתר עברו בדיקת תעודות ידנית, והטיפול פרטי: בלי המתנה ובלי רישום בתיק הרפואי.
מקורות ומידע נוסף
- ארגון הבריאות העולמי (WHO): Deafness and hearing loss
- Fellinger J, Holzinger D, Pollard R. Mental health of deaf people. The Lancet, 2012
המידע כאן כללי ואינו תחליף לאבחון, לייעוץ רפואי או לטיפול. פורסם: .