הורים, בני זוג ואחים של מתמודדי נפש נושאים עומס כבד.
טיפול רגשי לבני משפחה של מתמודדי נפש
- מה זה
- ליווי רגשי להורים, לבני זוג, לאחים ולילדים של אדם שמתמודד עם מחלה נפשית.
- במה עוסקים
- דאגה ודריכות מתמדת, אשמה ובושה, שחיקה, אבל על הציפיות, גבולות ומתחים במשפחה.
- גישות מקובלות
- טיפול אישי, הסבר והדרכה על המחלה, טיפול זוגי ומשפחתי, והתערבות משפחתית לצד הטיפול של המתמודד/ת.
- במצב חירום
- סכנה מיידית: מד"א 101. תמיכה רגשית לכם, בכל שעה: ער"ן 1201.
חלק 1
למה גם בני המשפחה צריכים תמיכה?
כשמישהו קרוב מתמודד עם מחלה נפשית, כל המשפחה חיה איתה: לילות בלי שינה, טלפונים מבהילים, ביקורים במיון, ויכוחים על תרופות ותחושה שאסור לנוח לרגע. רבים מבני המשפחה מזניחים את הבריאות, את העבודה ואת הקשרים שלהם, ולא מספרים לאיש מה עובר עליהם. ההנחיות של המכון הבריטי למצוינות קלינית (NICE) לתמיכה בבני משפחה שמטפלים באדם קרוב ממליצות להציע להם תמיכה רגשית והדרכה, כולל עצות איך לשמור על הבריאות הגופנית והנפשית שלהם עצמם [1].
חלק 2
מה עובר על בני משפחה של מתמודדי נפש?
- דאגה ודריכות מתמדת: מתי יגיע המשבר הבא, ומה יקרה אם לא אהיה שם.
- אשמה: "מה עשיתי לא נכון", "אולי לא שמתי לב בזמן".
- בושה וסטיגמה, שגורמות להסתיר את המצב מחברים, מהעבודה ולפעמים גם משאר המשפחה.
- כעס ותסכול, ואחריהם עוד אשמה על הכעס.
- אבל על הציפיות: על החיים שדמיינתם לילד/ה, לבן או לבת הזוג, או להורה.
- שחיקה: עייפות, קשיי שינה, ותחושה שאין יותר כוח.
- מתחים בבית: ויכוחים בין בני הזוג על הדרך הנכונה, ואחים או ילדים שנשארים בצל.
חלק 3
איך טיפול רגשי עוזר לבני המשפחה?
בטיפול אישי יש מקום לכל מה שקשה להגיד בבית: הפחד, הכעס, האבל והעייפות. לומדים להבין את המחלה ואת הסימנים המוקדמים שלה, להציב גבולות בלי לנתק את הקשר, להגיב בזמן משבר, ולחזור לדאוג גם לעצמכם. כשיש מחלוקת בין ההורים או בין בני הזוג, טיפול זוגי או משפחתי עוזר לבנות שפה משותפת. בהפרעה דו-קוטבית, למשל, ההנחיות של NICE ממליצות לתת למשפחה מידע בכתב ובעל פה על המחלה, ולהציע לבני המשפחה הערכה של הצרכים שלהם עצמם [3].
חלק 4
התערבות משפחתית בפסיכוזה ובהפרעה דו-קוטבית
במצבים כמו סכיזופרניה, פסיכוזה והפרעה דו-קוטבית יש גם טיפול שבו המשפחה היא חלק מתוכנית הטיפול: התערבות משפחתית. לפי NICE, לבני משפחה של מבוגרים עם פסיכוזה או סכיזופרניה צריך להציע התערבות משפחתית, שיכולה לשפר את דרכי ההתמודדות ולהפחית התקפים חוזרים. היא נמשכת בדרך כלל בין שלושה חודשים לשנה, עם 10 מפגשים מתוכננים לפחות, ומשתתף בה גם המתמודד/ת כשזה אפשרי [2]. גם בהפרעה דו-קוטבית ממליצות ההנחיות להציע למשפחה הסבר ותמיכה, שיכולים להיות חלק מהתערבות משפחתית [3].
חלק 5
ילדים ואחים של מתמודדי נפש
ילדים שגדלים עם הורה מתמודד, ואחים של ילד או נער מתמודד, הם לא פעם הנפגעים השקטים: הם לוקחים על עצמם אחריות של מבוגרים, מסתירים את מה שקורה בבית, או מרגישים שאין להם מקום לבקש עזרה. הסבר מותאם לגיל על מה שקורה, מבוגר שאפשר לדבר איתו, ולפעמים טיפול רגשי משלהם, עוזרים להם לא לשאת את זה לבד. הדרכת הורים עוזרת להורה השני, או להורה המתמודד בתקופה יציבה, לדעת מה לספר ואיך.
חלק 6
מתי כדאי לפנות לטיפול?
- כשהדאגה לבן או לבת המשפחה תופסת את רוב היום ואת רוב המחשבות.
- כשאתם מרגישים שחוקים, נמנעים מחברים, או מפסיקים לעשות דברים שעשו לכם טוב.
- כשהמצב מעורר מריבות בין בני הזוג או בין האחים.
- אחרי משבר: אשפוז, ניסיון אובדני או אבחון חדש.
- כשילדים או אחים במשפחה משנים התנהגות, מסתגרים או מתקשים בבית הספר.
אם בן או בת המשפחה בסכנה מיידית לעצמם או לאחרים, פנו למד"א בטלפון 101 או לחדר המיון הקרוב. לתמיכה רגשית לכם, בכל שעה: ער"ן בטלפון 1201.
חלק 7
איך מוצאים מטפל/ת שמכיר/ה את עולם המשפחות של מתמודדי נפש?
כדאי לבחור איש/אשת מקצוע עם ניסיון ממשי בתחום, ולשאול על כך כבר בשיחת ההיכרות: עם מי עבד/ה, באיזו גישה, ואיך נראה תהליך טיפוסי. בהמשך העמוד מופיעים מטפלות ומטפלים מלטפל בי שהתחום הזה מופיע בהתמחויות שלהם. כל המטפלים באתר עברו בדיקת תעודות ידנית, והטיפול פרטי: בלי המתנה ובלי רישום בתיק הרפואי.
מקורות ומידע נוסף
- המכון הבריטי למצוינות קלינית (NICE): תמיכה במבוגרים שמטפלים בבני משפחה, NG150
- NICE: פסיכוזה וסכיזופרניה במבוגרים, תקן איכות QS80 (התערבות משפחתית)
- NICE: הפרעה דו-קוטבית, הערכה וטיפול, CG185
המידע כאן כללי ואינו תחליף לאבחון, לייעוץ רפואי או לטיפול. פורסם: .