הילדים שלנו, רוצים להיות עצמאיים ובעלי בחירה ומצד שני הם תלויים בהוריהם ובמבוגרים אחרים. הפער הזה הוא נדנדה או מטוטלת שיש צורך לאזן מידי פעם והאיזון הזה יוצר מתח בין הורים לילדים, בין מורים לתלמידים ובין ההורים והמורים.
אני יכולה לסייע לכם לפתור בעיות מול המתבגרים:
1. הילד הפך למתבגר והוא משתנה לכם מול העיניים
מילד חייכן ונחמד, משתף פעולה ואוהב את הבית הפך להיות חצוף, עונה בחוסר חשק, מתקשה לקום בבוקר והציונים ירדו.
2. מה כבר מבקשים מהם?
המשימה העיקרית הנדרשת מהמתבגרים היא לתפקד כתלמידים ולהגיע להישגים טובים, כמפתח לעתידם.
להרבה תלמידים, ללמוד ולהשקיע? לא מעניין אותם כלל! חלקם יעדיף להוציא את האנרגיות שלהם בדרכים חיוביות וערכיות דוגמת תנועות נוער, התנדבויות וחסד, אבל יש כאלה שיוציאו את האנרגיות בהתרסה, בתעוזה, במעשים לא רצויים והתחברות לחברה שלילית מבחינתכם, ההורים. מתבגרים שמפסיקים להשקיע בלימודים, הם מתבגרים שמשהו מפריע להם, שהתייאשו, חיפוש מקומם בחברה ו/או חיפוש עצמי ועוד...
3. התקשרו מבית הספר
יש שינוי בתפקוד בבית הספר – חוסר חשק, תעוזה, הימנעות, עייפות, בלימודים, ירידה בהישגים, חוצפה, איחורים, הברזות ועוד.
מתיחות עם ביה"ס סביב קושי של הילד – מדוע קיימת וכיצד לעצור את ההתדרדרות?
4. חיפוש עצמי / זהות אישית / דתית / מינית של המתבגר
מתבגרים – למה זה כל כך מסובך? הורים רבים ניצבים נדהמים מול תופעות שונות של ילדיהם המתבגרים. אלימות ותוקפנות, עזיבת אורח החיים של הבית, התדרדרות אמונית, התעוררות דתית, חיפוש עצמי – מי אני? מהי הזהות ייחודית שלי מול הרצון להיות כמו כולם, זהות מינית – מיניות ראשונית, סקרנות מינית, משיכה לבני אותו המין ועוד.
5. ביה"ס ואבחונים:
הישגים נמוכים - לקויות למידה או קשיי למידה?
המציאות מוכיחה שתלמידים בעלי הישגים טובים או סבירים בכיתות היסודי וחטיבת הביניים, מגלים בתיכון שההישגים שלהם יורדים, וההורים תוהים מדוע. רבים סבורים שהתאמות בדרכי ההיבחנות במבחני הבגרות, יפתרו את הקושי, ולכן לפני הבגרות יש פניה גדולה יותר לאבחונים לצורך קבלת התאמות ("הקלות"). על מנת לקבל אישור לדרכי הבחנות מיוחדות, יש צורך לערוך אבחון מקיף אצל מומחה בתחום (פסיכולוג חינוכי/מאבחן דידקטי). מטרת האבחון היא לבדוק האם לילד ישנה לקות למידה ספציפית. ביה"ס צריך לבחון את תפקודו של התלמיד, את ממצאי האבחון ואת המלצותיו ולכתוב חוות דעת ולהגישה לוועדות מחוזיות במשרד החינוך. ורק הוועדה מחליטה אם יש הצדקה למתן אישור כזה. ולפעמים אין מדובר כלל בלקויות למידה, אלא בתלמידים עם קשיי למידה מסיבות שונות. חשוב לקבל חוות דעת מקצועית האם מדובר בקשיי למידה או בלקות למידה. שאלות נפוצות: איך מבחינים? מי קובע? על סמך מה? האם ניתן להשפיע על ביה"ס בהמלצותיו? האם יש ערך לפניית ההורים?
איתור נכון יביא לפתרון מצליח.
6. התרחקות מהדת
הורים רבים, מכל גווני הקשת הדתית, מתמודדים עם התנהגויות של ילדיהם המתבגרים שמעוררות חשש גדול שהילד/ה מתרחק/ת מהדת. מצב זה גורם לרגשות שליליים ועוצמתיים – כעס כלפי הילד/ה, בושה ותחושת כישלון חינוכי אישי של ההורים כלפי עצמם, ולעיתים האשמה של הורה אחד כלפי ההורה השני.
7. זוגיות, הורות ומתבגרים
בעיסוק רב שנים עם ילדים בכלל, ומתבגרים בפרט מצאתי קשר הדוק בין העיסוק בקשיים עם הילדים לבין שינויים בזוגיות ומחלוקות בה. ולהיפך. אצל זוגות שמגיעים אלי ליעוץ, לחוד ו/או ביחד מתגלה מהר מאד שיש קושי בקשר עם הילדים, וביטויים של הקשיים בבית הספר.
מה קדם למה?
חילוקי דעות ומתחים בזוגיות ההורים שמשפיעה על תפקוד הילדים
או
קשיים של הילדים בבית הספר והתמודדות ההורים איתה והשלכותיה עליהם כזוג?
8. "הוֹרֵם מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ, הֲבִינֵם מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ. הֲשִׁיבֵם מַה שֶּׁיִּשְׁאֲלוּ"
איך להגיב? מה להגיד? מה לא להגיד? איך יבינו אותי? מה לשאול? מה לענות?
זה נכון בכל קשר בין אישי: בין הורים לבית הספר, בין מורים להורים, בין מורים להנהלה, בין הורים לילדים, בין בני זוג ובין זוגות למשפחות המוצא.
צילום: ראובן קסטרו
מתוך הכתבה של: תמי פולק
מגזין נשים
